"וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ"
"ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ"
"אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים"
העם היהודי עפ"י האמונה, עפ"י הכתובים, הוא עם הסגולה,
אך מהי הסגולה?
העם היהודי עפ"י האמונה, עפ"י הכתובים, הוא העם הנבחר,
אך לאיזו מטרה נבחרנו, לשם מה?
אך מהי הסגולה?
העם היהודי עפ"י האמונה, עפ"י הכתובים, הוא העם הנבחר,
אך לאיזו מטרה נבחרנו, לשם מה?
האם מישהו בכלל שואל את עצמו את השאלות הללו?
ע"י התכנסות סביב ספר זוהר והקריאה בו, עם הכוונה המתאימה (להלן "מניין"), ניתן למשוך ולעורר את האור לתוכינו, על מנת לתקן את פנימיותינו
כאשר מישהו בכל זאת שואל זאת, מסתמן שמספר הדיעות הרווחות בנושא הוא עצום ורב.
כל איש דת / פוסק, מרשה לעצמו לפרסם איזו סברה, איזה פירוש.
הרשו לי לשתף אתכם (בתמציתיות ופשטות), מתוך התעמקות בסודי הסודות, מה עפ"י הערכתי היא האמת לאמיתה.
ה'סגולה' היא ה 'אור האלוקי', ה 'מאור המתקן' אשר סובב את נישמתינו, את כל המציאות שלנו.
ע"י התכנסות סביב ספר זוהר והקריאה בו, עם הכוונה המתאימה (להלן "מניין"), ניתן למשוך ולעורר את האור לתוכינו, על מנת לתקן את פנימיותינו (שזוהי תכלית הבריאה כפי שנראה מייד).
'עם סגולה', הוא העם אשר ניתנה לו הידיעה והכלים לביצוע התקשרות זו עם האורות האלוקיים.
משיכת אור (ומילוי ה'כלי') דורשת הרבה מאוד (ממש הרבה מאוד) אמונה, ומי שרכש אמונה זו נחשב כאחד מעם הסגולה, אחד מבני ישראל.
העם הנבחר - לאיזו מטרה נבחרנו?
ובכן נבחרנו למטרה ברורה, בודדת אחת ויחידה, אשר שאר ה"מטרות" הן רק נגזרות / סימפטומים / תוצאות / "מסובבות" שלה:
אור לגויים
רובינו מכירים את המושג "פרדס"
ברמת הפשט, "אור לגויים" הוא להוות דוגמה מופתית לגויים (אומות העולם) וללמד אותם על עצמם כבני אדם, על אמונה ואת האמת.
ברמת הפשט, "אור לגויים" הוא להוות דוגמה מופתית ליישום ומימוש שבע מצוות בני נוח, והקניית ערכי שבע המצוות לגויים.
ברמת הסוד (רמת הפנימיות, הנשמה, האמת), "אור לגויים" הוא תיקון פנימי של הווייתנו, (ממליץ להתעמק בלימוד שפת המקובלים - שפת הענפים והשורש).
מילוי החלק הבהמי של הווייתנו באור אלוקי, הופך (מתקן) אותו לאחד עם החלק האלוקי הידוע גם כ"ניצוץ אלוקי ממעל".
הפירוש הנכון, המשמעות האמיתית המקורית של המושג גיהאד (לפני שנעשה בו שימוש זדוני של שונאים פסיכופאטיים קיצוניים) הוא "מסע פנימי נפשי של התגברות על מכשולים פנימיים למטרת איחוד עם האל" , והוא נלקח מהיהדות.
"אור לגויים" הוא שימוש באור האלוקי לשם 'השוואת צורה', או במילים פשוטות:
תיקון העצמיות הפנימית שלנו כך שתכונותינו תהיינה "דומות" לתכונות הבורא, ונגיע לתכלית - 'דביקות בבורא'.
"אור לגויים" הוא שימוש באור האלוקי לשם חזרה 'הביתה' לשכינה - אשר מחכה שכל 'איבריה' ייתאחדו.
השכינה ('כנסת ישראל', 'מחצבת הנשמות') מתוארת ומשולה בספרות הקבלית להר, אשר ממנה נחצבו אבנים, ("הפרדת צורה"), אשר מחכה שכל האבנים אשר נחצבו, ישובו להתאחד ("השוואת צורה" - "דביקות").
כהמשך ישיר ל"אור לגויים" ברמת הסוד, עלינו לגלות סוד זה וללמד את שאר הבריות, שאר הנאצלים לעשות זאת ולתקן את עצמם - את פנימיותם.
- - פשט
- - רמז
- - דרש
- - סוד
ברמת הפשט, "אור לגויים" הוא להוות דוגמה מופתית לגויים (אומות העולם) וללמד אותם על עצמם כבני אדם, על אמונה ואת האמת.
ברמת הפשט, "אור לגויים" הוא להוות דוגמה מופתית ליישום ומימוש שבע מצוות בני נוח, והקניית ערכי שבע המצוות לגויים.
ברמת הסוד (רמת הפנימיות, הנשמה, האמת), "אור לגויים" הוא תיקון פנימי של הווייתנו, (ממליץ להתעמק בלימוד שפת המקובלים - שפת הענפים והשורש).
מילוי החלק הבהמי של הווייתנו באור אלוקי, הופך (מתקן) אותו לאחד עם החלק האלוקי הידוע גם כ"ניצוץ אלוקי ממעל".
הפירוש הנכון, המשמעות האמיתית המקורית של המושג גיהאד (לפני שנעשה בו שימוש זדוני של שונאים פסיכופאטיים קיצוניים) הוא "מסע פנימי נפשי של התגברות על מכשולים פנימיים למטרת איחוד עם האל" , והוא נלקח מהיהדות.
"אור לגויים" הוא שימוש באור האלוקי לשם 'השוואת צורה', או במילים פשוטות:
תיקון העצמיות הפנימית שלנו כך שתכונותינו תהיינה "דומות" לתכונות הבורא, ונגיע לתכלית - 'דביקות בבורא'.
"אור לגויים" הוא שימוש באור האלוקי לשם חזרה 'הביתה' לשכינה - אשר מחכה שכל 'איבריה' ייתאחדו.
השכינה ('כנסת ישראל', 'מחצבת הנשמות') מתוארת ומשולה בספרות הקבלית להר, אשר ממנה נחצבו אבנים, ("הפרדת צורה"), אשר מחכה שכל האבנים אשר נחצבו, ישובו להתאחד ("השוואת צורה" - "דביקות").
כהמשך ישיר ל"אור לגויים" ברמת הסוד, עלינו לגלות סוד זה וללמד את שאר הבריות, שאר הנאצלים לעשות זאת ולתקן את עצמם - את פנימיותם.
"הנה אז גורם במעשיו גם בפנימיות וחיצוניות דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה"
הרב יהודה לייב האשלג זצ"ל - המכונה "בעל הסולם" הגדיל לתאר את האמת העמוקה ביצירתו "הקדמה לספר הזוהר".
בעל הסולם תירגם ופירש את ספר הזוהר, את עץ החיים של האר"י ז"ל (אשר נודע כיום כ"תלמוד עשר הספירות"), פרסם כתב עת בשם "האומה" (אשר אגב החרדים דרשו מהבריטים שייסגרו לו את העיתון) וכתב אגרות, מאמרים וחיבורים רבים על כל נושא "נשמת היהדות" - הפנימיות - הסוד.
בהקדמה לספר הזוהר, החל מהאות 'סו', כותב בעל הסולם כדלקמן:
"
ובהיות האדם מישראל מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת ישראל שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת אומות העולם שבו, דהיינו שנותן רוב טרחתו ויגיעתו להגדיל ו לתועלת נפשו, וטרחה מועטת בשיעור המוכרח הוא נותן לקיום בחינת אוה"ע שבו, דהיינו לצרכי הגוף, כמ"ש (אבות פ"א) 'עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי', הנה אז להעלות בחינת פנימיות שבוגורם במעשיו גם בפנימיות וחיצוניות דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל.
ואם ח"ו להיפך, שהאדם הפרטי מישראל מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, על בחינת ישראל שבו, כמ"ש (דברים כ"ח) 'הגר אשר בקרבך', דהיינו החיצוניות שבו יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה בעצמך, דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת ישראל שבך, תרד מטה מטה, אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אוה"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה ח"ו.
"
(מומלץ ביותר לקרוא עד האות 'סט' כולל).
בעל הסולם תירגם ופירש את ספר הזוהר, את עץ החיים של האר"י ז"ל (אשר נודע כיום כ"תלמוד עשר הספירות"), פרסם כתב עת בשם "האומה" (אשר אגב החרדים דרשו מהבריטים שייסגרו לו את העיתון) וכתב אגרות, מאמרים וחיבורים רבים על כל נושא "נשמת היהדות" - הפנימיות - הסוד.
בהקדמה לספר הזוהר, החל מהאות 'סו', כותב בעל הסולם כדלקמן:
"
ובהיות האדם מישראל מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת ישראל שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת אומות העולם שבו, דהיינו שנותן רוב טרחתו ויגיעתו להגדיל ו לתועלת נפשו, וטרחה מועטת בשיעור המוכרח הוא נותן לקיום בחינת אוה"ע שבו, דהיינו לצרכי הגוף, כמ"ש (אבות פ"א) 'עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי', הנה אז להעלות בחינת פנימיות שבוגורם במעשיו גם בפנימיות וחיצוניות דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל.
ואם ח"ו להיפך, שהאדם הפרטי מישראל מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, על בחינת ישראל שבו, כמ"ש (דברים כ"ח) 'הגר אשר בקרבך', דהיינו החיצוניות שבו יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה בעצמך, דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת ישראל שבך, תרד מטה מטה, אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אוה"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה ח"ו.
"
(מומלץ ביותר לקרוא עד האות 'סט' כולל).
לקראת סוף ה 'הקדמה לתלמוד עשר הספירות' (יצירה יהודית מופתית), מפרט בעל הסולם מהי העבודה הנכונה והאמיתית, ומסביר כיצד שוכחים אנשי האמונה את עבודתם.
התרחקותם של אנשי האמונה מעבודה פנימית אמיתית, גורם לשימוש שגוי בכוחות הפועלים עלינו (חוכמת הקבלה מתארת להפליא את הטבע הפנימי של האדם, הטבע הפנימי של המציאות - ואת הקשר ביניהם), ולחושך ושלילה הבאים על העם היהודי.
"שהפנימיות יתקן את החיצוניות"
הרב"ש (רבי ברוך האשלג) זצ"ל כותב במאמרו 'תיקון עולם':
'
לכן כשיתקנו הפרטים בדרך כלל ישראל ממילא יתוקנו כללות העולם. נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקן אומות העולם. וזה סוד מה שאמרו חז"ל, "זכה, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות", ולא אמרו, מכריע את כלל ישראל, אלא כי "ואת העולם כולו לכף זכות", היינו כנ"ל שהפנימיות יתקן את החיצוניות.
'
'
לכן כשיתקנו הפרטים בדרך כלל ישראל ממילא יתוקנו כללות העולם. נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקן אומות העולם. וזה סוד מה שאמרו חז"ל, "זכה, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות", ולא אמרו, מכריע את כלל ישראל, אלא כי "ואת העולם כולו לכף זכות", היינו כנ"ל שהפנימיות יתקן את החיצוניות.
'
הראי"ה קוק
הראי"ה קוק זצ"ל
הרב הראי"ה קוק, הרבה גם כן לתאר את העבודה האמיתית, הראויה והנכונה של האדם המאמין.
מה פספסנו, בקצרה, בתמצית וחלילה ללא רצון לפגוע
הפיסקה הבאה איננה נוחה לקריאה, וכך היא דרכה של אמת. אמת מטבעה מעוררת רגשות מעורבים.
אין כל כוונה חלילה להשמיץ, להעליב, לפגוע, להיפך:
יש כוונה לשפוך אור וללמוד, איך כן להתחיל לבצע נכון את הברית הקדושה עם הקדוש ברוך הוא.
ניתן לציין בקצרה ובתמצית, כי לא נבחרנו למטרות:
- מאבקי כוח וסכסוך על רקע חצירות ורכוש
פירוט:
אין כל צורך לפרט איך בשם האל נערכים קרבות בין חצרות "מקובלים" ו "חכמים".
- האללה / עבודת אלילים.
פירוט:
המוני "מאמינים" עולים ברגל לחצרות "מקובלים" לשם קבלת ברכות, קמיעות, "סגולות" (זוהי איננה הסגולה).
ה"מקובל" האמור להיות בקי ברזי היהדות, לא עושה מאומה על מנת ללמד את עדר ה"מאמינים" את האמת.
ייתרה מכך - הוא משתמש בעדר ה"מאמינים" על מנת לצבור כוח וממון (ולעיתים ממסכנים מרודים), ומחזק בכך את עבודת האלילות של המון ה"מאמינים".
ה "מקובל" (הוא זה שהכתיר את עצמו כ"מקובל" - אני בספק אם מימיו קרא בספר הזוהר) חוטא את אחד החטאים הבסיסיים - הוא מקבל שכר, תמורה, פרס - לעצמו.
זה נוגד לחלוטין, כשם ששחור נוגד את הלבן, את השאיפה לתיקון הפנימי המיוחל - להיות בעל "רצון להשפיע לאחר".
- הכפשה הדדית.
פירוט:
רובינו לבטח צפינו בסרטון התחקיר של אמנון לוי ("פנים אחרות") בו הבאבא ברוך מקלל את "המתחרה שלו" - הרב איפרגן, ומכנה אותו בשם הנורא מכל - "סיטרא אחרא".
לא אכתוב כאן את פירושו המדוייק של המושג סיטרא אחרא, מי שרוצה לבטח יימצא זאת די מהר.
- גזענות
פירוט:
מאוד מובנת הסיבה, מאוד ברור לנו שה"מאמינים" אכן חוששים מאיום ההתבוללות, אך השם לא ציווה אותם להגיב בגזענות כלפי עצמם (אשכנזים / ספרדים) וכלפיי הגויים.
ה"מאמינים" יודעים לדקלם שה "גויים קיימים כשוט של הקב"ה להחזיר את עם ישראל למוטב", ועם זאת הם מתייחסים לגויים בהתנשאות וגזענות.
שוב - קל להבין את הסיבה, קשה להצדיק זאת כפעולה נכונה. ה"מאמינים" צריכים לדעת שמשיכת אור תזרז את גמר התיקון.
- שימוש בשמו של האל על מנת למצוא משרות נוחות ומשתלמות.
פירוט:
המוני "מאמינים" מתאגדים בינם לבין עצמם כאשר המכנה המשותף שלהם הוא ה"אמונה באל".
במקום לקרוא יחדיו בזוהר ולממש את הסגולה, הם פותחים מפלגות ומסדרים עצמם בעמדות נוחות ומשתלמות של כוח, שכר והשחתה.
- עבירות על החוק
לא נבחרנו על מנת לבצע בסתר פעולות המנוגדות לחוק המקובל.
דוגמה אחת:
"
סמוך לגיל 13 התארס עם פייגה בתו של רבי יהודה אריה לייב אלתר
"
דוגמה שנייה:
"
נישואין בגיל צעיר מקובלים בקרב משפחות אדמורי"ם, אבל הפעם מדובר בהחלט במקרה יוצא דופן. נכדת האדמו"ר מקרעטשניף התארסה והיא בת 15 בלבד, עם נכד האדמו"ר מויז'ניץ בן ה 16
"
אין כל כוונה חלילה להשמיץ, להעליב, לפגוע, להיפך:
יש כוונה לשפוך אור וללמוד, איך כן להתחיל לבצע נכון את הברית הקדושה עם הקדוש ברוך הוא.
ניתן לציין בקצרה ובתמצית, כי לא נבחרנו למטרות:
- מאבקי כוח וסכסוך על רקע חצירות ורכוש
פירוט:
אין כל צורך לפרט איך בשם האל נערכים קרבות בין חצרות "מקובלים" ו "חכמים".
- האללה / עבודת אלילים.
פירוט:
המוני "מאמינים" עולים ברגל לחצרות "מקובלים" לשם קבלת ברכות, קמיעות, "סגולות" (זוהי איננה הסגולה).
ה"מקובל" האמור להיות בקי ברזי היהדות, לא עושה מאומה על מנת ללמד את עדר ה"מאמינים" את האמת.
ייתרה מכך - הוא משתמש בעדר ה"מאמינים" על מנת לצבור כוח וממון (ולעיתים ממסכנים מרודים), ומחזק בכך את עבודת האלילות של המון ה"מאמינים".
ה "מקובל" (הוא זה שהכתיר את עצמו כ"מקובל" - אני בספק אם מימיו קרא בספר הזוהר) חוטא את אחד החטאים הבסיסיים - הוא מקבל שכר, תמורה, פרס - לעצמו.
זה נוגד לחלוטין, כשם ששחור נוגד את הלבן, את השאיפה לתיקון הפנימי המיוחל - להיות בעל "רצון להשפיע לאחר".
- הכפשה הדדית.
פירוט:
רובינו לבטח צפינו בסרטון התחקיר של אמנון לוי ("פנים אחרות") בו הבאבא ברוך מקלל את "המתחרה שלו" - הרב איפרגן, ומכנה אותו בשם הנורא מכל - "סיטרא אחרא".
לא אכתוב כאן את פירושו המדוייק של המושג סיטרא אחרא, מי שרוצה לבטח יימצא זאת די מהר.
- גזענות
פירוט:
מאוד מובנת הסיבה, מאוד ברור לנו שה"מאמינים" אכן חוששים מאיום ההתבוללות, אך השם לא ציווה אותם להגיב בגזענות כלפי עצמם (אשכנזים / ספרדים) וכלפיי הגויים.
ה"מאמינים" יודעים לדקלם שה "גויים קיימים כשוט של הקב"ה להחזיר את עם ישראל למוטב", ועם זאת הם מתייחסים לגויים בהתנשאות וגזענות.
שוב - קל להבין את הסיבה, קשה להצדיק זאת כפעולה נכונה. ה"מאמינים" צריכים לדעת שמשיכת אור תזרז את גמר התיקון.
- שימוש בשמו של האל על מנת למצוא משרות נוחות ומשתלמות.
פירוט:
המוני "מאמינים" מתאגדים בינם לבין עצמם כאשר המכנה המשותף שלהם הוא ה"אמונה באל".
במקום לקרוא יחדיו בזוהר ולממש את הסגולה, הם פותחים מפלגות ומסדרים עצמם בעמדות נוחות ומשתלמות של כוח, שכר והשחתה.
- עבירות על החוק
לא נבחרנו על מנת לבצע בסתר פעולות המנוגדות לחוק המקובל.
דוגמה אחת:
"
סמוך לגיל 13 התארס עם פייגה בתו של רבי יהודה אריה לייב אלתר
"
דוגמה שנייה:
"
נישואין בגיל צעיר מקובלים בקרב משפחות אדמורי"ם, אבל הפעם מדובר בהחלט במקרה יוצא דופן. נכדת האדמו"ר מקרעטשניף התארסה והיא בת 15 בלבד, עם נכד האדמו"ר מויז'ניץ בן ה 16
"
אך מעל לכל, שווה לחזור, לציין ולהדגיש את ההבדל בין עבודת החיצוניים לעבודת הפנימיים
אין מספיק מילים להסביר זאת באופן מדוייק דיו (גדולי הדור התעמקו בכך שנים רבות).
אין דרך לתאר את העוצמה בסכנה שבעבודת החיצוניים ללא עבודת הפנימיים, ובהחלט מומלץ לדון בכך, לעסוק בכך ולחקור (באופן בונה וחיובי) איך להפוך עצמינו ('בעל הסולם' כינה זאת "מחיצת ברזל" במאמרו ההקדמה לתלמוד עשר הספירות) כך שנסב נחת רוח לבורא!
שנזכה להיות אור לגויים ולסייע לזרז את גמר התיקון
אסיים בתקווה ואיחולים שכל אדם מאמין ישכיל להתייחס לכתבים אלו (לא למאמר זה, אלא לכתביהם של גדולי הדור) כהכוונה וכהוראה, ישכיל להבין היכן הוא "עובד חיצוניות" וישכיל לעצור, להתבונן בעצמו ולשאול את עצמו מדי יום:
ברכות ואיחולים, ושנזכה להיות אור לגויים ולסייע לזרז את גמר התיקון
- מהי האמת?
- מה באמת הבורא מצפה ממני?
- מהו באמת תפקידי?
ברכות ואיחולים, ושנזכה להיות אור לגויים ולסייע לזרז את גמר התיקון
