חתום בידי המשלחות הרשמיות, אשר נבחרו על יד המדינות שלהן במיוחד עבור משימות יחודיות אלו.
(למטה ניתן למצוא בבקשה צילום של המסמך המקורי).
New York Middle East Institute © Yosef Yakov-Lev, CEO
זה איננו "הסכם מקדמי בין שני אנשים", כפי שהמודיעין הבריטי שתל באופן מחפיר בכל מקום.
הסכם זה חתום על ידי נציגויות מוסמכות אשר באופן רשמי נבחרו על ידי המדינות הערביות והיהודיות. ההסכם נחתם מעל שבועיים לפני ועידת השלום בפריס. משלחות לאומיות ערביות ויהודיות אשררו את ההסכם בועידה זו.
הסכם זה מאושרר במלואו ע"י כל אומות העולם, כולל טורקיה (ריבונית לשעבר של הארץ) באמצעות:
1 חוזה ורסאי (ועידת השלום בפריס),
2 מנדט יהודי עבור פלשתינה (בהתבסס על החוק המנדטורי הוכחתי שהמנדט יהודי, לא בריטי).
3 אמנת לוזאן,
4 האמנה האנגלו אמריקאית של 1924.
הסכם ערבי-יהודי על המולדת היהודית תקף ב 100%, ניתן לאכיפה בכל אמצעי והוא מהווה את הכלי הראשי להצלת ישראל מהתקפות האו"ם ומכל שאר התקיפות למטרת הרג.
ממשלת ישראל הבוגדנית גרמה להסכם חיוני זה להיות מוסר מכל הבחינות והחיבורים הלכאורה "מקצועיים". זה קל מאוד לשלוט במקצוענים בשכר - הם פוחדים עד כדי פאניקה לאבד הסכמה ו/או זרימת כסף ממשלתית.
לכן עורכי דין והסטוריונים מקצועיים מהר מאוד הפכו בורים ובוגדניים באופן קיצוני. הם ממשיכים לחסל ולהשמיד כל אזכור של הסכם זה מכל טזה ו/או ספר. הסכם זה אפילו אינו מוזכר באינציקלופדיה היהודית (14 ספרים, 11 כרכים, ירושלים 1976-2005)!
לכן אף אחד אף פעם לא משתמש בנשק עוצמתי זה להציל יהודים ואת המדינה היהודית. אין ספק שזוהי בגידה נוראית ביותר כיוון שנשק זה אשר ניתן ע"י אלוהים מאפשר לנו להציל את יריחו, שכם, בית-לחם, חברון, שומרון, יהודה, ירושלים ואת כל ישראל. נשק זה מעולם לא היה בשימוש בגלל בורות מוחלטת של כל בעלי המקצוע בשכר. לכן כבר הפסדנו בית-לחם ואת יריחו, שכם וחברון. זוהי הסיבה שאנחנו מאבדים את ירושלים בזה הרגע. אנחנו מאבדים את ירושלים בדיוק על פי אותו הסצנאריו של חברון - חלוקה וקיפוח. ועם אותו המפקד הראשי - נתניהו...
הכל הולך כל כך רע וקטלני כיוון שהכל מעוות באופן בוגדני. כל ה"פעילים הציונים" לכאורה מסתירים בצורה אגרסיבית את קיומו המוחלט של הנשק העוצמתי ביותר.
בכל העולם - מקצוענים אשר ממומנים היטב לדוגמת מיטצ'ל ג. בארד, הווארד גריף, אלי א הרץ, מרק קפלן מעורבים ישירות בבגידה זו בישראל. הם עושים את המירב האפשרי להסתיר מהעם היהודי את הקיום של הנשק העוצמתי, אשר באמצעותו אפשרי בהחלט להציל את שומרון, יהודה, ירושלים, כל האדמות היהודיות ואת כל מדינת היהודים!
אפילו ראש הממשלה נתניהו מעורב ישירות בבגידה מוחלטת כזו בישראל (או שהוא טפשי אשר קל לרמות אותו). כיוון שלא ניתן לשלול לחלוטין כזה מסמך בסיסי, נתניהו כלל אותו בנספח של ספרו, אך הוא מסרב בכל תוקף להשתמש בו. בדרך זו הוא אבד את חברון. באותה הדרך הוא מאבד את ירושלים בזה הרגע.
לא רק ראש הממשלה - כל עסקן בעל פה גדול המעמיד פני פטריוט ישראלי למעשה הורס את ישראל. לדוגמה שר החוץ ליברמן הכניס לתוך התוכנית שלו את הכוונה לוותר על אדמה יהודית... שלב-אחר-שלב ויתורים אינסופיים של כל הערים הבראשיתיות בדיוק באותו המתכון אותו עושים כל הבכירים הישראלים למרות קיומם של פתרונות אמיתיים להציל את המדינה היהודית ואדמות יהודיות. זוהי הסיבה שבכירים נועלים את המומחים האמיתיים מחוץ לכל המשאבים הכספיים והאחרים - כיוון שאנחנו שונים מכל אלו אשר פגעו בישראל...
שיקספיר אפיין בבירור את הבכירים הישראלים ואת העתיד ההתאבדותי שהם מכינים עבור היהודים:
- עדיין יש את הכוח לסלק את המגינים שלך;
- עד לאריכות הברורות שלך, אשר לא מוצאת עד אשר זה מרגיש,
- לא מבצעים הזמנות של עצמכם, עדיין האויבים של עצמכם,
- למסור אותך כשבוי בעל ערך הכי נחות
- לאיזו אומה אשר ניצחה אותך ללא מכות
(למטה ניתן למצוא בבקשה צילום של המסמך המקורי).
New York Middle East Institute © Yosef Yakov-Lev, CEO
זה איננו "הסכם מקדמי בין שני אנשים", כפי שהמודיעין הבריטי שתל באופן מחפיר בכל מקום.
הסכם זה חתום על ידי נציגויות מוסמכות אשר באופן רשמי נבחרו על ידי המדינות הערביות והיהודיות. ההסכם נחתם מעל שבועיים לפני ועידת השלום בפריס. משלחות לאומיות ערביות ויהודיות אשררו את ההסכם בועידה זו.
הסכם זה מאושרר במלואו ע"י כל אומות העולם, כולל טורקיה (ריבונית לשעבר של הארץ) באמצעות:
1 חוזה ורסאי (ועידת השלום בפריס),
2 מנדט יהודי עבור פלשתינה (בהתבסס על החוק המנדטורי הוכחתי שהמנדט יהודי, לא בריטי).
3 אמנת לוזאן,
4 האמנה האנגלו אמריקאית של 1924.
הסכם ערבי-יהודי על המולדת היהודית תקף ב 100%, ניתן לאכיפה בכל אמצעי והוא מהווה את הכלי הראשי להצלת ישראל מהתקפות האו"ם ומכל שאר התקיפות למטרת הרג.
ממשלת ישראל הבוגדנית גרמה להסכם חיוני זה להיות מוסר מכל הבחינות והחיבורים הלכאורה "מקצועיים". זה קל מאוד לשלוט במקצוענים בשכר - הם פוחדים עד כדי פאניקה לאבד הסכמה ו/או זרימת כסף ממשלתית.
לכן עורכי דין והסטוריונים מקצועיים מהר מאוד הפכו בורים ובוגדניים באופן קיצוני. הם ממשיכים לחסל ולהשמיד כל אזכור של הסכם זה מכל טזה ו/או ספר. הסכם זה אפילו אינו מוזכר באינציקלופדיה היהודית (14 ספרים, 11 כרכים, ירושלים 1976-2005)!
לכן אף אחד אף פעם לא משתמש בנשק עוצמתי זה להציל יהודים ואת המדינה היהודית. אין ספק שזוהי בגידה נוראית ביותר כיוון שנשק זה אשר ניתן ע"י אלוהים מאפשר לנו להציל את יריחו, שכם, בית-לחם, חברון, שומרון, יהודה, ירושלים ואת כל ישראל. נשק זה מעולם לא היה בשימוש בגלל בורות מוחלטת של כל בעלי המקצוע בשכר. לכן כבר הפסדנו בית-לחם ואת יריחו, שכם וחברון. זוהי הסיבה שאנחנו מאבדים את ירושלים בזה הרגע. אנחנו מאבדים את ירושלים בדיוק על פי אותו הסצנאריו של חברון - חלוקה וקיפוח. ועם אותו המפקד הראשי - נתניהו...
הכל הולך כל כך רע וקטלני כיוון שהכל מעוות באופן בוגדני. כל ה"פעילים הציונים" לכאורה מסתירים בצורה אגרסיבית את קיומו המוחלט של הנשק העוצמתי ביותר.
בכל העולם - מקצוענים אשר ממומנים היטב לדוגמת מיטצ'ל ג. בארד, הווארד גריף, אלי א הרץ, מרק קפלן מעורבים ישירות בבגידה זו בישראל. הם עושים את המירב האפשרי להסתיר מהעם היהודי את הקיום של הנשק העוצמתי, אשר באמצעותו אפשרי בהחלט להציל את שומרון, יהודה, ירושלים, כל האדמות היהודיות ואת כל מדינת היהודים!
אפילו ראש הממשלה נתניהו מעורב ישירות בבגידה מוחלטת כזו בישראל (או שהוא טפשי אשר קל לרמות אותו). כיוון שלא ניתן לשלול לחלוטין כזה מסמך בסיסי, נתניהו כלל אותו בנספח של ספרו, אך הוא מסרב בכל תוקף להשתמש בו. בדרך זו הוא אבד את חברון. באותה הדרך הוא מאבד את ירושלים בזה הרגע.
לא רק ראש הממשלה - כל עסקן בעל פה גדול המעמיד פני פטריוט ישראלי למעשה הורס את ישראל. לדוגמה שר החוץ ליברמן הכניס לתוך התוכנית שלו את הכוונה לוותר על אדמה יהודית... שלב-אחר-שלב ויתורים אינסופיים של כל הערים הבראשיתיות בדיוק באותו המתכון אותו עושים כל הבכירים הישראלים למרות קיומם של פתרונות אמיתיים להציל את המדינה היהודית ואדמות יהודיות. זוהי הסיבה שבכירים נועלים את המומחים האמיתיים מחוץ לכל המשאבים הכספיים והאחרים - כיוון שאנחנו שונים מכל אלו אשר פגעו בישראל...
שיקספיר אפיין בבירור את הבכירים הישראלים ואת העתיד ההתאבדותי שהם מכינים עבור היהודים:
- עדיין יש את הכוח לסלק את המגינים שלך;
- עד לאריכות הברורות שלך, אשר לא מוצאת עד אשר זה מרגיש,
- לא מבצעים הזמנות של עצמכם, עדיין האויבים של עצמכם,
- למסור אותך כשבוי בעל ערך הכי נחות
- לאיזו אומה אשר ניצחה אותך ללא מכות
Shakespeare, Coriolanus 3,3
נ.ב
הרגע למדת למה מעל 40 שנה ישראל בוסלת מהפסדים אסטרטגיים מוחלטים. עכשיו תדע איך להציל את ישראל:
תנו לרופא האמיתי להציל את החולה! עשו זאת מייד, כל זמן שזה לא מאוחר מדי. בסוף שנת 2011, האו"ם הולך לשגר מכה סופית על ישראל. המדעים החדשים המדוייקים שלנו חזו את המצב הזה שנים רבות קדימה ואפשרו לנו ליצור פתרונות מנצחים מושלמים. יצרנו פתרונות אמיתיים למרות המכשולים האגרסיבים שכל העסקנים ממשיכים ליצור עבור המומחים האמיתיים. למרבה הצער יהודים ממשיכים לנשק נעליים של אותם העסקנים אשר מעמידים פני פטריוטים אך רק בוגדים בישראל. רק כמה חודשים נותרו לשיגור המכה הסופית של האו"ם להרג המדינה היהודית.
בבקשה אפשרו לרופא האמיתי להציל את החולה
הרגע למדת למה מעל 40 שנה ישראל בוסלת מהפסדים אסטרטגיים מוחלטים. עכשיו תדע איך להציל את ישראל:
תנו לרופא האמיתי להציל את החולה! עשו זאת מייד, כל זמן שזה לא מאוחר מדי. בסוף שנת 2011, האו"ם הולך לשגר מכה סופית על ישראל. המדעים החדשים המדוייקים שלנו חזו את המצב הזה שנים רבות קדימה ואפשרו לנו ליצור פתרונות מנצחים מושלמים. יצרנו פתרונות אמיתיים למרות המכשולים האגרסיבים שכל העסקנים ממשיכים ליצור עבור המומחים האמיתיים. למרבה הצער יהודים ממשיכים לנשק נעליים של אותם העסקנים אשר מעמידים פני פטריוטים אך רק בוגדים בישראל. רק כמה חודשים נותרו לשיגור המכה הסופית של האו"ם להרג המדינה היהודית.
בבקשה אפשרו לרופא האמיתי להציל את החולה
הסכם ערבי-יהודי, לונדון 3.1.1919, על הקמת מולדת יהודית בפלשתין המנדטורית
הוד מלכותו האמיר פייסל, הפועל כבא כוח הממלכה הערבית של חג'אז ובשמה, וד"ר חיים ויצמן, הפועל כבא כוח ההסתדרות הציונית ובשמה. מתוך הכרת הקרבה הגזעית והקשרים העתיקים הקיימים בין הערבים והעם היהודי, ומתוך הנחה שהדרך הבטוחה ביותר להשגת שאיפותיהם הלאומיות היא באמצעות שיתוף פעולה אמיץ ככל האפשר בפיתוחן של המדינה הערבית ושל פלשתין (ארץ ישראל) ומתוך רצון לאשר שוב את ההבנה הטובה הקיימת ביניהם, באו לידי הסכם בסעיפים הבאים:
סעיף 1. המדינה הערבית ופלשתין (ארץ ישראל) יתנהלו במכלול יחסיהן ומיזמיהן ברוח של רצון טוב והבנה הדדית הלבביים ביותר, ולשם כך ימונו ויוחזקו באי כוח ערביים ויהודיים, מיופי כוח כדין, בכל אחת מהארצות הללו, בהתאמה;
סעיף 2. מיד לאחר סיום הדיונים בועידת השלום, ייקבעו הגבולות המוחלטים שבין המדינה הערבית לבין פלשתין (ארץ ישראל) על ידי ועדה מוסכמת בין שני הצדדים להסכם זה;
סעיף 3. בקביעת החוקה והמנהל של פלשתין (ארץ ישראל) יאומצו כל האמצעים המקנים ערובה מליאה למימושה ההצהרה של הממשלה הבריטית מ-2 בנובמבר 1917 (הצהרת בלפור);
סעיף 4. יינקטו כל האמצעים הדרושים כדי לעודד ולהגביר עליית יהודים לפלשתין (ארץ ישראל) בקנה מידה רחב, וליישב את העולים היהודים על הקרקע התיישבות צפופה לשם עיבוד אינטנסיבי של האדמה. יחד עם זאת, זכויותיהם של הפלאח הערבי והאריסים תהיינה מוגנות ויסייעו להם לשם התפתחותם הכלכלית;
סעיף 5. לא תתוקן תקנה ולא יחוקק חוק האוסרים על או מפריעים לחופש הדת בכל אופן שהוא, ולעולם לא יותרו הפליה או העדפה בתחום זה. יתר על כן, לעולם לא ייקבע קריטריון דתי למימוש זכויות אזרחיות או פוליטיות;
סעיף 6. המקומות הקדושים למוסלמים יהיו נתונים לפיקוח מוסלמי;
סעיף 7. ההסתדרות הציונית מציעה לשלוח לפלשתין (ארץ ישראל) ועדת-מומחים לשם עריכת סקר על האפשרויות הכלכליות של הארץ, ולדווח על האמצעים הטובים ביותר להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תעמיד את הועדה הנ"ל לרשות המדינה הערבית לשם עריכת סקר על האפשרויות הכלכליות של המדינה הערבית, ודיווח על האמצעים הטובים ביותר להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תרכז את מיטב מאמציה לסייע בידי המדינה הערבית לגייס את האמצעים הדרושים לפיתוח אוצרותיה הטבעיים ואפשרויותיה הכלכליות;
סעיף 8. הצדדים החתומים כאן מסכימים לפעול בתיאום והרמוניה מלאים בכל העניינים שהובאו כאן לפני ועידת השלום.
סעיף 9. כל חילוקי דעות, שיכולים להתעורר בין הצדדים המתקשרים בהסכם זה, ימסרו לבוררות של הממשלה הבריטית.
הסתייגות של פייסל בשולי ההסכם:
"אם יבססו את הערבים כפי שביקשתי בתזכירי מיום 4 בינואר 1919 אשר הוגש לשר החוץ הבריטי, אני [באופן אישי] אוציא לפועל את הכתוב בחוזה זה. אם ייעשו שינויים אני [באופן אישי] לא יכול להילקח כאחראי לכשלון ההוצאה לפועל של ההסכם."
נחתם על ידנו בלונדון. אנגליה. היום השלישי בינואר, אלף תשע מאות ותשע עשרה.
פייסל
חיים וייצמן
סעיף 1. המדינה הערבית ופלשתין (ארץ ישראל) יתנהלו במכלול יחסיהן ומיזמיהן ברוח של רצון טוב והבנה הדדית הלבביים ביותר, ולשם כך ימונו ויוחזקו באי כוח ערביים ויהודיים, מיופי כוח כדין, בכל אחת מהארצות הללו, בהתאמה;
סעיף 2. מיד לאחר סיום הדיונים בועידת השלום, ייקבעו הגבולות המוחלטים שבין המדינה הערבית לבין פלשתין (ארץ ישראל) על ידי ועדה מוסכמת בין שני הצדדים להסכם זה;
סעיף 3. בקביעת החוקה והמנהל של פלשתין (ארץ ישראל) יאומצו כל האמצעים המקנים ערובה מליאה למימושה ההצהרה של הממשלה הבריטית מ-2 בנובמבר 1917 (הצהרת בלפור);
סעיף 4. יינקטו כל האמצעים הדרושים כדי לעודד ולהגביר עליית יהודים לפלשתין (ארץ ישראל) בקנה מידה רחב, וליישב את העולים היהודים על הקרקע התיישבות צפופה לשם עיבוד אינטנסיבי של האדמה. יחד עם זאת, זכויותיהם של הפלאח הערבי והאריסים תהיינה מוגנות ויסייעו להם לשם התפתחותם הכלכלית;
סעיף 5. לא תתוקן תקנה ולא יחוקק חוק האוסרים על או מפריעים לחופש הדת בכל אופן שהוא, ולעולם לא יותרו הפליה או העדפה בתחום זה. יתר על כן, לעולם לא ייקבע קריטריון דתי למימוש זכויות אזרחיות או פוליטיות;
סעיף 6. המקומות הקדושים למוסלמים יהיו נתונים לפיקוח מוסלמי;
סעיף 7. ההסתדרות הציונית מציעה לשלוח לפלשתין (ארץ ישראל) ועדת-מומחים לשם עריכת סקר על האפשרויות הכלכליות של הארץ, ולדווח על האמצעים הטובים ביותר להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תעמיד את הועדה הנ"ל לרשות המדינה הערבית לשם עריכת סקר על האפשרויות הכלכליות של המדינה הערבית, ודיווח על האמצעים הטובים ביותר להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תרכז את מיטב מאמציה לסייע בידי המדינה הערבית לגייס את האמצעים הדרושים לפיתוח אוצרותיה הטבעיים ואפשרויותיה הכלכליות;
סעיף 8. הצדדים החתומים כאן מסכימים לפעול בתיאום והרמוניה מלאים בכל העניינים שהובאו כאן לפני ועידת השלום.
סעיף 9. כל חילוקי דעות, שיכולים להתעורר בין הצדדים המתקשרים בהסכם זה, ימסרו לבוררות של הממשלה הבריטית.
הסתייגות של פייסל בשולי ההסכם:
"אם יבססו את הערבים כפי שביקשתי בתזכירי מיום 4 בינואר 1919 אשר הוגש לשר החוץ הבריטי, אני [באופן אישי] אוציא לפועל את הכתוב בחוזה זה. אם ייעשו שינויים אני [באופן אישי] לא יכול להילקח כאחראי לכשלון ההוצאה לפועל של ההסכם."
נחתם על ידנו בלונדון. אנגליה. היום השלישי בינואר, אלף תשע מאות ותשע עשרה.
פייסל
חיים וייצמן
חשוב להדגיש:
1). כפי שניתן לראות, כתב היד הזה מהווה אפשרות של פייסל לחמוק מלהיות אחראי אישי להצלחת מימוש (הוצאה לפועל של) החוזה. בשום פנים ואופן כתב יד זה אינו יכול להיחשב כסוג מסויים של מגבלה על החוזה עצמו.
אין צורך בהסברים נוספים, אך אפשר לתת עוד כמה על מנת לחסוך זמן של דיונים חסרי חשיבות וחסרי ערך.
2). לפייסל וכל אנשיו (הערבים) ניתן כל מה שהם רצו והזכירו בכתב יד זה. כך שאף אחד לא יכול למצוא שום מגבלה אפילו כלפי אחריותו האישית של פייסל למימוש החוזה הזה.
3). כל התשוקות הערביות שהוזכרו שם שוייכו לבריטניה בלבד. כך שהן אינן יכולות להשפיע בשום דרך על זכויות היהודים על פלשתינה.
ואני חוזר: תשוקות אלו ממילא סופקו אחד לאחד.
